קניג נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

החלטה

1.זוהי בקשתו של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המבקש") לעיכוב ביצוע החלטה, אשר ניתנה ביום 20/3/12, בתיק בל 8142-07-10 קניג אילנה נ' המוסד לביטוח לאומי.

השתלשלות העניינים בתיק:

2.הגב' אילנה קניג (להלן: "המשיבה") הינה אלמנתו של המנוח קניג יעקב ז"ל (להלן: "המנוח").

3.ביום 11/7/10 הגישה המשיבה תביעתה, במסגרתה מבקשת היא להכיר באירוע חריג אשר אירע לטענתה בחודש 8/08 למנוח, כגורם לאירוע מוחי בו הוא לקה בסמוך לאחר מכן, ובהמשך ביום 8/9/08 נפטר, וכפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

4.לאחר הליך הוכחות שהתקיים בתיק, נקבעו העובדות בהחלטה מיום 20/3/12, כדלקמן:

"א.המנוח היה יליד 1951 ועבד כחשב כללי ומזכיר בחב' סידב מעגלים מודפסים בע"מ (להלן: "החברה"). המנוח היה גם אחד ממקימי החברה.

ב.המנוח עבד בחברה משנת 1983 ועד למועד פטירתו.

ג.במהלך חודש 8/07 התחלפו בעלי החברה, אך המנוח המשיך לעבוד בתפקידו.

ד.ביום 11.8.08 הוציאה החברה מכתב פיטורים למנוח. המנוח קיבל את מכתב הפיטורים, ככל הנראה, סמוך למועד הוצאתו.

ה.אין ספק שבמהלך התקופה האחרונה לעבודתו של המנוח בחברה הוא היה נתון ללחץ נפשי ושוכנענו כי היה לו קשה מאוד מבחינה נפשית להודיע על פיטוריו לאשתו.

ו.מאז קבלת מכתב הפיטורים ניסה המנוח לדחות את הקץ של הודעת הפיטורים לאשתו, אך לבסוף לא היתה לו ברירה וביום 24.8.08 הוא שב הביתה מעבודתו ובערב של אותו יום סיפר לאשתו כי פוטר.

יצויין, כי במהלך אותו יום 24.8.08, ביקש מבתו, איילה קניג, שאותה עת גרה עם הוריה שלא להגיע בערב הביתה וזאת על מנת שיוכל להיות עם אשתו לבד ולספר לה על רוע הגזירה.

ז.שוכנענו, כי המעמד בו סיפר המנוח לאשתו על פיטוריו מעבודתו היווה ארוע חריג בעבודתו של התובע.

אין בארוע חריג זה בכדי לשנות את העובדה שמאז שהמנוח קיבל את מכתב הפיטורים הוא היה נתון בתוך לחץ נפשי איום אך יחד עם זאת, בתוך אותו לחץ נפשי שהיה נתון היה עליו גם לספר על פיטוריו לאשתו וכי שצויין עצם השיחה שקיים המנוח עם אשתו בה הוא הודיע לה שפוטר, היה קשה לו מאוד מבחינה נפשית וכפי הנראה יותר קשה מהכל.

ח.יצוין כי העיד לפנינו מר ויסאם גנאים אשר עבד עם התובע אותה עת והעיד כי ראה את המנוח בעבדותו ביום 26.8.08 כשויסאם שם ליבו לכך שאחת מידיו של המנוח רעדה והיתה רופפת ועינו היתה גדולה מהרגיל. ויסאם ראה בסימפטומים הנ"ל כחריגים וביקש מהמנוח לגשת לרופא" (ההדגשה במקור- א.ק).

5.עוד נקבע במסגרת אותה ההחלטה, כי:

"יש פה מקרה לא שגרתי לפיו פקיד התביעות לפני שקיבל החלטה בתביעה הפנה את העניין לרופא מטעמו - פרופ' יורם פינקלשטיין - אשר ביום 25.11.09 החווה דעתו שם רשם את הדברים הבאים:

"לדעתי, קיים קשר בין מחלתו לבין תנאי העבודה המתוארים, אשר כללו מצב דחק... תנאי העבודה הם שהביאו לפרוץ המחלה באותה עת".

בנסיבות אלו, בטרם נשקול למנות יועץ מומחה מטעמו של בית הדין, מתבקש המוסד לביטוח לאומי להפנות את עניינו של המנוח כפי שנקבע בהחלטה זו, שוב לפרופ' יורם פינקשלטיין ששוב יודגש כי המדובר במומחה שנתן חוות דעת מטעם הנתבע.